מכבי ציוד בנין בע"מ נ' נחמן

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובעת לביטול פסק דין שניתן ביום 30/01/13 בהיעדר התייצבות.

טענות המבקשת (להלן: "התובעת" או "המבקשת"):

לטענת המבקשת, אי התייצבותה לדיון ביום 30/01/13 נבעה משגיאת הקלדה שנפלה ביומנו של ב"כ התובעת ביחס למועד הדיון, כאשר עקב טעות רשם בא כוחה את המועד 3/3/13 במקום 30/1/13.

לטענתה, מתקיימים במצטבר שני המבחנים לביטול פסק הדין- סיבת המחדל וכן בחינה לכאורית של סיכויי ההליך כאשר עסקינן בראיות לכאוריות שטרם הוכרעו, וקל וחומר במצורף לחשבוניות שצורפו לבקשה נשוא החלטה זו.

הגנת הנתבע 2 מתבססת על טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב בדבר הגבלת ערבותו הבלתי מוכחשת לתקופה שהסתיימה כביכול עובר למועד גיבוש עילת התובענה, כאשר כתב הערבות עצמו אינו גורס כך.

טענות הנתבע 2 (להלן: "המשיב"):

לטענת המשיב, ביום הדיון 02/07/12, הוא התאריך בו נקבעה ישיבת ההוכחות, התייצבו גם נציגי התובעת והתאריך נקבע בין היתר לאחר שהצדדים אישרו לבית המשפט את המועד הנדחה לאחר שזה נבדק ביומנם של כל הצדדים, לרבות יומנם של נציגי התובעת.

המבקשת התנהלה לאורך כל ההליך באופן רשלני והביעה זלזול בהחלטות בית המשפט, כך לדוגמא לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת במועד ולאחר שהוגשו לא היו ניתנים לקריאה, וכן התובעת הופיעה לדיון ההוכחות ביום 02/07/12 מבלי שהמציאה את תצהירי העדות לב"כ המשיב ולכן גם דיון ההוכחות נדחה. כמו כן, ביהמ"ש הורה להמציא העתק מתצהיר העדות בתוך 7 ימים ועד ליום 9/7/12, אולם גם מהחלטה זו התעלמה התובעת ושלחה את תצהיר העדות רק ביום 18/07/12. בנוסף, התובעת לא שילמה עד היום את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט. כמו כן, לא צורפו מסמכים לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, אלה הוגשו כעת יחד עם הגשת הבקשה נשוא החלטה זו.

עוד לטענתה, סיכויי התביעה קלושים ובצירוף עם מחדליה של התובעת הבלתי מוצדקים, יש לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו.

דיון והכרעה:

לאחר עיון מעמיק בכתבי הטענות, בבקשות ובתגובות אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות מטעם התובעת לפנים משורת הדין. להלן יפורטו טעמיי:

התשתית הנורמטיבית:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד.

כאשר ניתנה החלטה על פי צד אחד, רשאי בעל הדין שכנגדו היא ניתנה לעתור לביטולה תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו.

פסד דין ניתן על פי צד אחד כאשר לא הוגש כתב הגנה או עקב אי התייצבותו של בעל דין.

יש להבחין בין פסק דין שיש לבטלו מחובת הצדק בשל פגם לבין פסק דין שאינו פגום שביטולו נתון לשיקול דעת.

פסק דין פגום הינו פסק דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע הוזמן כדין, חייב בית המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט זוסמן:

"פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה-דרך משל:מבלי שהנתבע הוזמן כחוק- רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק (ex debito justitiae). פסק הדין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה." (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי פ"ד ח 395, בעמ' 397, (1954)).

כאשר ניתן פסק דין כהלכה יש לבחון שתי שאלות. ראשית, מהי הסיבה לאי ההתייצבות או אי הגשת הגנתו. שנית, מהם סיכוי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. יש לתת משקל לשתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן (ראה: ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ פ"ד מז(4) 133, 139ד-ו) אך עם זאת נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה ביותר שכן בהעדר סיכוי להצליח במשפט , לא תצמח לנתבע כל תועלת אם יבוטל פסק הדין.